חברים , כאן המקום לכתוב ולהעלות דיעות על כל מה שמציק ומסעיר אתכם- פוליטית, אזרחית,אישי...כתבו הכל ואנו נערוך ונפרסם במדור ללא כל צנזורה...כיתבו בשימכם המלא או בשם עט, אולם בקשה אחת קטנה לנו אליכם: אנא כתבו בשפה נקייה וללא השמצות אישיות או האשמות לא מוכחות כלפי זה או אחר...
הם, כבר, מפסיקים להראות לנו אצבע משולשת...הנבחרים!
הם כבר מפסיקים להראות לנו אצבע משולשת...הנבחרים ! היום הם שולפים את שרביטם ומשתינים עלינו בקשת...הנבחרים !
הם איבדו את הבושה...הנבחרים ! והם מרוקנים את הקופה ! הם יורקים עלינו בנחת ומקורביהם אוספים את הפירורים מהצלחת...
הם ממהרים להעלות את שכרם , רק בשליש (!) וכדי להגדיל את ממונם הם קובעים זאת רטרואקטיבית, רק לשנה...
הם ממהרים לשדוד את קופתנו ולעשוק אותנו ללא בושה ולנו הם מספרים כי התרוקנה להם קופת הצדקה...קופת הצדקה ממנה מחלקים חבילות מזון לנכי צה"ל נצרכים, אשר הגיעו לפת לחם...
ארבע שנים לא העלינו שכר הם זועקים...הנבחרים! ואילו אנו, סתם נכים, את אותם סכומי גמלאות מקבלים ועם הזמן הופכים לנזקקים...
חברי נכי צה"ל, אם פעם הייתה להם עוד בושה והנבחרים שדדו את הקופה על קצות אצבעותיהם...היום הם איבדו אף שמץ של בושה ואת כספינו גוזלים ושודדים לאור היום ובקול תרועה רמה....
חברי נכי צה"ל , הגיעה העת להפסיק להחריש...הגיעה העת להפסיק לשתוק....הגיעה העת להקים קול זעקה שתישמע מדן ועד אילת...קול זעקה מרה של רוב דומם ומושפל על ידי ארגון משתף פעולה, נצלן וציני השודד את הקופה- קופה הנצברת מדמי חבר בסיסיים בסך של כ-600 ₪ לשנה של למעלה מ-55 אלף חברים וקופה נוספת בסך כ-1600 ₪ לשנה מכ-30 אלף חברים המשלמים בנוסף דמי חבר לבתי הלוחם השייכים להם ונבנו תוך בזבוז שערורייתי של משאבי תרומות שהגיעו מיהודים טובים מכל רחבי העולם לטובת כלל החברים...
חברי נכי צה"ל , הגיעה העת להפסיק ולהחריש נוכח מספר החברים הזעום המועסק על ידי הארגון במאות המשרות שהמציא למקורביו...הגיעה העת להפסיק ולהחריש על מינוי תת אלוף במילואים למנכ"ל הארגון בשכר צנוע של עשרות אלפי שקלים לחודש- אשר היום עלה בשליש- על מנת לתמוך בשילובו בחיים האזרחיים , עקב היותו מקורבו של יו"ר הארגון שמינה אותו...הגיע העת להפסיק ולהחריש לנוכח מנהגו של הארגון , האמור לייצג ולדאוג לנכי צה"ל, להעניק משרות נוחות למקורבים שאינם נכי צה"ל, אולם ניחנים במעלות וסגולות ייחודיות להם, בלבד: הם מקורבים לנבחרים...וידוע שאם הינך מקורב לנבחרים אינך אוכל פירורים- כחברים הסמוכים על צלחות הנבחרים- כי אם נהנה ממעדנים נבחרים ומשמינים...
חברי נכי צה"ל, הגיעה העת להפסיק ולהחריש לנוכח הסיאוב והשחיתות המתמקצעים בקרב הנבחרים...
חברי נכי צה"ל הגיעה העת לבעוט לכל הרוחות בנבחרים מטעם עצמם ואנשי שלומם , אשר אנחנו לא באמת מעניינים אותם והמשתפים פעולה עם אגף השיקום להחזיק אותנו כנועים ומרודים ונזקקים כמה שיותר...ככל שנהייה נצרכים יותר כלכלית חושבים הנבחרים עם בני בריתם מאגף השיקום המנהלים, כך נהייה יותר כנועים ולהישגים מדומים נהייה מרוצים ...
חברי נכי צה"ל הגיעה העת לאמר לנבחרים שאת הארגון הם הורסים ואת השחיתות והסיאוב משכללים- די ! עד כאן! מושחתים הביתה! מייד ועכשיו!
הרף לך יושב ראש הארגון...! החזר את המושכות עכשיו לפני שנבעט אותך החוצה מהבית, ביתנו, אשר השתלטת עליו בדרכים מפותלות, תוך בחירות מושחתות ולא אמיתיות וקואליציות מתוחכמות ולא מציאותיות...
הרף לכם נבחרים יקרים , אשר רק לעצמכם הינכם דואגים ואת כלל הנכים מפקירים...הרף לכם נבחרים מושחתים, אשר ללא בושה את משכורותיכם הינכם מעלים בצורה שערורייתית, אשר לא נראתה במחוזותינו עשרות שנים...הרף לכם משתפי פעולה מושחתים , אשר אפילו הישג זעיר לנו אתם לא משיגים!
קראתי את הסיפור בעניין רב
בולע כל מילה בשקיקה אוסף עוד ועוד מידע על הסיפור
אני חושב שאין תגובות כי אף אחד לא באמת יכול להגיב על זה
אבל יש לי שאלה אחת..
בזמן המלחמה.. לאן נעלמות המחשבות ??
חושבים על משהו אחד ועושים משהו אחר
איפה הפחד ?
איך מסתגלים לזה ? לחושך לריח של האבק שריפה
לפחד המתמשך שכל רגע אתה יכול להיות ההרוג הבא
תודה רבה שחלקת והשקעת מזמנך לרשום פה..
אני ממש מעריך את זה !
כוח הספיגה הנשי : נשים במעגל ההדף
מאת : טל זהבי, M.S.W, אחראית תחום טפול במשפחות נפגעי צה"ל באזור -צפון -עמותת 'מצדיעים'
הן מזייפות עסקים כרגיל , מחביאות את הכאב והבדידות , ונושאות על כתפיהן, הכפופות מנטל את עול התפקידים המשפחתיים, במסירות ובהכנעה. הן מסתירות את הזוגיות החבוטה, את האהבה שהתאיידה, עד שנדמה שרק קשר אחד , עוד נותר בינהם :קשר השתיקה.
נשות הלומי הקרב חיות בצל המלחמה , ויותר משהן נאמנות לעצמן הן נאמנות לסוד של בני זוגן , שאמנם נשארו בחיים, אך מתים מבושה. נראה כי החברה הישראלית , המעלה על נס את מורשת הקרב וגיבורי החיל , שנעריה עדיין נוהים אחר תהילת השרות בחילות קרביים , שבה צחצוחי חרבות ואסטרטגיות מלחמה ,הן חלק משמעותי מהשיח הצבורי, עדיין אינה מסוגלת להסתכל באומץ, שלא לומר בחמלה,בלבן שבעיניים ,לאלה שהיו שם במלוא רמ"ח אבריהם .
אנשים הסובלים מהלם קרב , או בעגה המקצועית מתסמונת פוסט טראומטית ,אינם זוכים לסובלנות ובוודאי לא להילה של גיבורי הקרב שחזרו לחיים , או נפגעו באופן פיזי בלבד. רבים מאלו שלקו בהפרעה,נאלצים עדיין לתפוס מחסה, רצוי ,אם אפשר תת קרקעי , רחוק מעיניהם וידיעתם של החברים והקרובים , שעבור, חלק לא מבוטל מהם, פוסט טראומה עשוייה להתפרש כמילה נרדפת ל'שגעון',במקרה הטוב, או במקרה הגרוע ,ככיסוי פסיכיאטרי לחולשה אישית,עצלות ,פגיעות וניצול של המערכת , ובקיצור כל מה שאינו עולה בקנה אחד עם פרופיל הצבר הישראלי הלוחם.
יש רק מקום אחד שסופג באופן יומיומי את הייאוש והזעם של הלוחמים,דלת אמותיו של הנפגע :בת זוגתו וילדיו. שם בתוך המחשכים של המחסה הביתי , יוצאת האמת הקשה, בלי זיוף, אך עם הרבה לילות סיוט טרופי שינה, פלאשבקים לאור יום, חרדה מציפה ,דריכות מתמדת לאסון ,והמנעות כללית מכל אספקט של חיוניות וחיות .
נשות הלומי הקרב , אותו חיל נשים,המגוייס לשמש ככוח הספיגה החברתי של ההדף הפוסט טראומתי, משלמות, מידי יום , לצד בני זוגן הנאנקים מסבל , את מחיר אובדן החלום של חיי משפחה נורמטיביים , לצד שותף מלא ופעיל לחיים . הן הקריבו לא מכבר את דימויין הנשי , את צורכיהן להיות נאהבות ונחשקות ,לטובת תפקידן כ'אם' – המטפלת ב'בן זוג-ילד' , שהפך לא מכבר , תלותי , תובעני ומבוהל . מבועת ממראות המלחמה המציפים, הוא מפגין קהות רגשית , מסתגר ומתנתק, ומותיר לרוב את זירת היחסים המיניים והאינטימיים, מיותמת.
נשים שחוו בעבר את נשיותן במלואה, חוות עצמן דחויות ומתוסכלות. הן מתרפקות בערגה על זכרון אהבת הנעורים, זו שחוו טרם הפגיעה, ומחזיקות את התקווה לנגיעה תמימה, לשילוב ידיים, לשיחה אמיתית מלב אל לב , למבט של רוך, או סתם להאזנה משותפת למוסיקה, או הליכה משותפת לקולנוע. כל אותם הרגלים נעימים ורגילים כל כך, לכאורה, שכבר מזמן אינם חלק מהמרקם הזוגי .
ישנן נשים אשר מתוך תחושת אשמה ,מהולה בחמלה ומסירות אין קץ לערך שאין מפקירים פצועים בשדה הקרב, מתכחשות לצרכיהן להתענג, להתפתח , ולהגשים חלומות אישיים ומקצועיים . תחת זאת, הן מתמסרות לעשיה אינסופית, הקשורה בפרנסת הבית , תחזוקה שוטפת וגידול ילדים , לצד בעל שיצא ממעגלי התפקוד והפך לצל.
בתוך ים של מטלות ותפקידים , הן מצליחות ולהטביע, רגשות אוטנתיים של תסכול ופספוס, הנחשבים בעיניהן 'בלתי לגיטימיים' אל מול סבלו של בן הזוג.
שחוקות מדריכות לקראת ההתפרצות הבאה , מיואשות מנסיון לגונן על ילדיהן מפני הזעם וההתחפרות של אבא, ומותשות מהצורך ללכת על ביצים, ולהפגין חוזק ואחריות, הן עשויות ברבות הימים, לפתח מה שמכונה 'טראומתיזציה משנית '.
במחקרים שנעשו בארץ ובחו"ל נמצא שעור גבוה של פסיכופתולוגיה בקרב נשות הלומי קרב. יתר על כן, נמצא דמיון בפרופיל הסימפטומים הפסיכיאטריים בין הגברים הפוסט טראומטיים לבנות זוגן.הספרות המקצועית מדווחת על 'הדבקה בסמפטומים ' והתרחבות מעגלי ההדף .
בדומה לבני זוגן ,נשים רבות מדווחות על צמצום הביטוי הרגשי והאינטימי, על נסיגה חברתית, בעיות ריכוז, הפרעות שינה, דכאון וחרדה והתפרצויות זעם. מדובר בנשים החוות לא אחת בלבול ביחס לזהותן, העדר מוקד שליטה פנימי בחייהן, ונטיה ליתר רגישות בינאישית .בתוך כך ,הן נאלצות להתמודד עם בדידות ובידוד חברתי, הנכפים עליהן מפאת ההסתרה והבושה.
שנים רבות הן חיו במחתרת, אולם בשנים האחרונות, אפשר לחוש בטפטוף של נשים, אשר לאחר שחוו קורבנות, זמן רב מידי, בוחרות בחיים. לאחר שהכירו והפנימו את היותן מעגל ההדף השני של הלם הקרב, הן רוצות לחוש, להתקרב ולהתרגש מחדש.
עמותת 'מצדיעים' , שהחלה לפעול בשנת 2008, ואשר שמה לה למטרה לדאוג לזכויותיהם ולרווחתם של נכי צה"ל לדורותיהם, פתחה לאחרונה שרות תמיכה נפשי לנשות הלומי הקרב. זאת לצד פעילות במתן שרותי ייעוץ משפטי, שרותי חוות דעת רפואית, עזרה ביטוחית, וסוציאלית, ופעילות חקיקתית ענפה.
העמותה הוקמה ללא עזרה כלכלית , והיא עמותה בלתי תלוייה, המספקת את שרותיה במחירים מסובסדים. התמיכה הנפשית לבני משפחות הלומי הקרב , ובכלל זה נשות הלומי הקרב, ניתנת על ידי מטפלות המתמחות בטיפול קליני, ובעלות ניסיון בעבודה עם אוכלוסיה הסובלת מפוסט טראומה. הטיפול ניתן בקליניקות פרטיות באזור הצפון, השרון והמרכז.
לפרטים ניתן לפנות לטל זהבי בטל',054-4448125
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אני מבקש להביע את הערכתי לראשי ארגון נכי צה"ל. על העוז, העיקשות והחוצפה.
בכל העולם אנשים עושים למען עצמם. מי שמצליח יותר, זוכה לכבוד רב יותר.
אז על מה הרעש ?
מניסיון אני יודע כי אנשים העושים ימים ולילות, לשיפור מצבו של הציבור מגיע להם מעל ומעבר.
להילחם בהחלטות שלטוניות, המנסות להעשיר את הקופה הציבורית, על חשבון הציבור, זו עבודה סיזיפית
של הרבה ימים ארוכים ולילות ללא שינה ומגיע על כך פיצוי ראוי.
הדבר היחידי המעיב מעט על יכולתי לשמוח בעבורם בלב שלם, הינה העובדה כי עלה בדעתי,
שמא עקב הניסיון לחיסכון, נעשקו ראשי הארגון ע"י השלטון לכול אורך הדרך. כדי לעשות צדק עמם,
אני מבקש כי השינוי בשכרם יוקפא עד לברור העניין.
במקרה הזה מבחן התוצאה או לייתר דיוק, תוצאות הבחינה, חייבות להיות גלויות לעין כל.
כדי שנוכל לוודא כי הינם מקבלים פיצוי הולם, לעמלם עבור המיוצגים על ידם.
כשמילה יוצאת אל חלל האוויר
יש בכוחה משמעות רבה
אך מיד ניתן להרגיש אם יש כוונה
או כך סתם היא חלפה
וכאשר מילים נרשמות על דף
יש בהן יותר ממילה
יש בהם רגשות ומחשבה.
תודה ...
היא מילה יפה והמשמעות שלה גדולה
מילה עם ערך אהבה והערצה לאדם אשר נתן או עשה
זאת המשמעות לתודה אז מכל הלב
ת ו ד ה
כפיות טובה של כלל נכי צה"ל כלפי הארגון היציג היחיד הדואג להם
בתקופה האחרונה ישנן תגובות מתלהמות כנגד הארגון היציג היחיד הדואג לכלל נכי צה"ל.תגובות מתלהמות אלה בפורומים השונים כנגד הארגון, גורמות לדמורליזציה חזקה בקרב נכי צה"ל ומטעות אותם בעליל כי הם חברים בארגון ,אשר הם אינם בראש מעייניו, ולא כך הדבר!
במאמר זה אציג את העובדות האמיתיות על פעילות הארגון היציג ואוכיח מעל לכל ספק, עד כמה הארגון היציג ונבחריו דואגים לכלל חברי הארגון ולהעצמת תדמית נכי צה"ל, הנמצאת בשפל עמוק מאז פעילותו הברוכה בשתי קדנציות ( 10 שנים ) של היושב ראש הקודם, חבר הכנסת בהווה , מר משה מטלון.
ארגון נכי צה"ל חתם לאחרונה על הסכם היסטורי ייחודי עם אגף השיקום ,אשר לראשונה זה שנות דור הביא להעלאה משמעותית לכלל נכי צה"ל.בהתנהלות פטריוטית וציונית , הראויה לציון , הסכים הארגון ונבחריו לפרוש את ההפרשים שנזקפו לכלל נכי צה"ל, על חשבון ההסכם ההיסטורי ל-4 פעימות חצי שנתיות, על מנת שלא להכביד על תקציב המדינה בשעות קשות אלה...וכך מקבל הרוב הכריע של נכי צה"ל את ההפרשים המגיעים לו- בגין חישוב רטרואקטיבי והצמדה ל-2009- תוספות לגמלה החודשית , כבר בגמלת יולי (!), כאשר גובה התוספת לכל נכה צה"ל חבר הארגון נעה בין 100 ל-300 ₪ ( על פי גובה אחוזי נכותו ), תוספת אשר אינה חד פעמית (!) כי אם מועברת בעוד שלוש פעימות חד שנתיות !
בזכות ארגון נכי צה"ל הפך סקטור נכי צה"ל לסקטור היחיד, אשר לא רק התנדב – לפחות, שליש מהחברים- למסור את גופו ונפשט למען הגנה על המולדת, העם ונבחרי העם , לסקטור האצילי , הפטריוטי , הציוני היחיד במדינה אשר תגמולי נכותו לא עודכנו זה שנות דור ומתבססים על תגמול בסיסי בגובה 3750 ₪ ל- 100 אחוזי נכות ( 37.5 ₪ לכל אחוז נכות...). אהבת העם והמדינה של הארגון ונבחריו הביאה אותם להחלטות היסטוריות מכובדות ואצילות החל מהסכמה להקפאת תגמולים ועבור להחלטה בהסכם האחרון עם אגף השיקום ומשרד הביטחון ( אשר נחתם ביוני 2011 ) שלא לבוא בתביעות נוספות אל המשרד במהלך שלוש השנים הקרובות...אולם אצילות נפש גדולה במיוחד הראו הארגון ונבחריו, תוך העלאת קרנם של כלל נכי צה"ל, בעת השביתה הגדולה שהכריז הארגון לפני כשנה וחצי...שביתת נכי צה"ל שהתנהלה במקביל לשביתת קלדניות בית המשפט ( אשר השיגו תוספת 25% לשכרן ) ובמקביל לשביתת העובדים הכלליים בקופת החולים הכללית ( אשר השיגו תוספת של 8% לשכרם ) הסתיימה בהחלטה משותפת של נבחרי הארגון להפסיק את השביתה תמורת קבלת תקציב של שלושה מליון ₪ לכיסוי גרעון בית הלוחם בתל אביב לרווחת ככל נכי צה"ל.
ואם אנו מזכירים את בית הלוחם , כדאי לדבר על שתי החלטות אציליות שקיבלו הארגון ונבחריו לאחרונה.יו"ר הארגון הנמרץ הצהיר שהוא פותח את שערי בתי הלוחם לנכים עד 19%, אשר עד היום בתי הלוחם היו סגורים בפניהם...נכים אלה , אשר עד להצהרתו המהפכנית של יושב ראש הארגון לא יכלו לפנות לארגון בבקשה כלשהי לטיפול ועזרה, עקב אי יכולתם להפריש דמי חבר- הנגבים אוטומטית מהתגמול החודשי, כי הרי אינם מקבלים תגמול חודשי – יכולים סוף סוף ליהנות מבתי הלוחם, אשר נבנו מכספי תרומות של יהודים חמים למען , כלל נכי צה"ל, בלא הבדלי אחוזי נכות...וכל זאת בזכות נדיבותו המפליגה של יושב ראש הארגון, אשר כלל נכי צה"ל עומדים בראש מעייניו...ועוד החלטה חשובה שנפלה לאחרונה לטובת כלל נכי צה"ל המבלים עיתותיהם בבתי הלוחם השונים הפרושים ברחבי הארץ:ילדי נכים עד גיל שלושים יוכלו להמשיך להיות חברים בבתי הלוחם.בהחלטה היסטורית זאת הפכו את בתי הלוחם למקומות שנעים לבלות ולהסתובב בהם, מקומות אשר צעירים וצעירות תוססות מתעמלים בחדרי הכושר ושוחים בברכה בחדוות נעורים אין קץ...סוף סוף יש לחברים ,אשר אין להם מקומות להתעמל בחדרי הכושר או מקום פנוי בברכה לשחייתם הגמלונית- ותארו לכם חבר מבוגר קטוע יד או רגל השוחה בעצלתיים בברכה- אפשרות להביט ולשזוף גופות צעירות המפזזות לפניהם עם ציצים עומדים ולא נפולים וכן לשזוף בטנים עם ריבועים ולא כרסים נפולות...
החלטה נוספת, ראויה לציון, אשר זכתה לקיטונות של בוז לא וצדק מהחברים, הייתה ההחלטה הצודקת והראויה של הנבחרים להעלות את שכרם הזעום ב-30% רטרואקטיבית לשנה מיום קבלת ההחלטה...אין החלטה ראויה וצודקת מזו אשר התקבלה על ידי הנבחרים לטובת כלל חברי הארגון.אין ספק ששכרם הזעום של הנבחרים, לעומת שכרו של היושב ראש לשעבר, חה"כ היום מר משה מטלון – אשר הגיע ללמעלה מ-90000 ( תשעים אלף) ₪ - היה מתסכל ומנע מהם טיפול נאות בכל אחד מחמשים וחמישה אלף חברי הארגון, הזוכים מנבחריהם לטיפול צמוד ומיידי לכל בעיה המתעוררת אצלם – אם מול אגף השיקום ואם מוך רשות אזרחית אחרת...וכך העלאת שכר סמלית זאת, של 30% , בלבד, לשכרם העלוב המסתובב סביב ארבעים או חמישים אלף ₪, לפחות לחודש, אפשר להם להתמסר יותר לפעילות ההתנדבותית שלהם למען החברים ובשביל החברים...
מתוך רצון לדאוג דאגה אמיתית לכלל נכי צה"ל החליט הארגון להקים מחלקה משפטית ולהעמיד בראשה עורך דין מיומן ומנוסה, נכה צה"ל בעצמו , עתיר ניסיון בפעילות ציבורית בארגון. תמורת שכר צנוע של עשרות אלפי שקלים בחודש מעמיד את עצמו מנהל המחלקה המשפטית לרשותו של כל אחד ואחת מחברי וחברות הארגון ומעניק להם ייעוץ וטיפול משפטי חינם...ואם לא כך המצב , אזי אני מתנצל על שהטעיתי אתכם חברים...!
ולסיום חברים, מגיעה תודה ענקית לארגון נכי צה"ל ונבחריו לדורותיו...זהו הארגון היחידי אשר נושא ההתנדבות, הדאגה לעם ולמדינה, ההתנדבות ומסירות הנפש למדינה עומד בראש מעייניו...ארגון נכי צה"ל האצילי הינו הארגון היחיד השומר על קופת המדינה , כפי שאנו שמרנו על גבולות המדינה...הרופאים, האחיות, המורים, העובדים הסוציאליים, עובדי הנמלים , עובדי הרכבת, עובדי הקבלן, הסטודנטים, המילואימניקים, עובדי בתי המשפט , השוטרים יכולים לדרוש תוספות לשכרם ולקבל ורק הארגון לא יעז לתבוע תביעות חצופות להעלאת הגמלה הבסיסית המוקפאת שנות דור...כל הסקטורים במשק יכולים לדרוש שינוי חישוב שכרם ורק הארגון יתעקש להשאיר על כנם את גובה תגמולי המחייה ( 4300 ₪ לחודש, לערך, בנפרד מהתגמול הבסיסי המגיע...).
יושב ראש הארגון ונבחריו פועלים, ללא ספק מבוקר עד ערב למען כלל נכי צה"ל- ללא ליאות וללא מנוחה ( אפילו על ירידה לטיפולים בים המלח הם מוותרים )...הם היחידים ששומרים על תדמית נכי צה"ל! הארגון ונבחריו הינם הנתינים הנאמנים האמיתיים של אגף השיקום ומשרד הביטחון ועל כך חובה עלינו להסיר בפניהם את הכובע!
אין ספק כי בימים אלו להעלות את שכר עובדי הארגון ובמיוחד הבכירים שבהם זה מעשה לא מוסרי. בצד מעשה זה יש לראות אוזלת יד בכך שאף אחד מנבחרי הארגון לא פועל למניעת הסחף בזכויות הנכים.
אולי רצוי לנהל מעקב מדווח על התנהלות הארגון בנושאים השונים.
אולי צריך להמשיך ולדווח על תוצאות הבדיקה של האתר הזה במקרים שפרסמתם עד כה .מה קרה? מה ממצאי הבדיקה שלכם? אולי רצוי לתת פומבי לאותם אנשים שלכאורה משתפים פעולה עם אגף השיקום. המקרים שדיווחתם עליהם נשמעים חמורים ואולי לא חוקיים. מה קרה בעקבות הבדיקה והטיפול של מצדיעים ?
משווקים לנכי צה"ל חמור פיסח בעור של סוס מרוץ ערבי עתיר יוחסין...!
בימים אלה, לפני החגים, בזמן שאלפי נכי צה"ל גמרו את החודש, כבר בתחילת החודש ומאות נכי צה"ל מתחננים לחבילות מזון לצורך ניסיון לעשות חג כהלכתו ,מתגלגל לו בצורה משומנת סיפור הונאה מדהים של "הסכם היסטורי" אשר נחתם עבור ציבור נכי צה"ל- סיפור הונאה מיוחצ"ן ומתוקשר היטב בשיתוף פעולה מלא בין המדינה ( משרד הביטחון ) לבין ארגון נכי צה"ל.
מר חיים בר גאה לבשר לנו ואף טורח להשקיע בכך הון עתק של כסף, אשר אם היה מופנה להענקת תווי קנייה לחג לנכי צה"ל נזקקים היה חוסך מהם את הבושה הדו שנתית של עמידה בתור לקבלת חבילת מזון עלובה לחג, כי ההסכם החדש שנחתם עם משרד הביטחון מתקן עיוותים של שנים ומבטא את ההערכה שרוכשת המדינה לנכי צה"ל...ובכן, חברים , ההסכם החדש מוכיח רק דבר אחד:אם עשרות שנים – מאז מלחמת של"ג – השתינה עלינו המדינה בקשת מגובה המקפצה בשיתוף פעולה שקט של ארגון נכי צה"ל, אזי הפעם מצא לו הארגון מקום של כבוד על המקפצה ושניהם מתינים עלינו באון וללא בושה בקשת...!
מר חיים בר יושב הראש הרדיופוני של ארגון נכי צה"ל מנסה למכור לנו חמור סומא ופיסח- ההסכם ההיסטורי- כסוס מרוץ אציל עתיר יוחסין.ארגון נכי צה"ל בשיתוף פעולה מלא עם המדינה משטה בכלל ציבור נכי צה"ל ומנסה למכור לו לא כלום כהסכם היסטורי ועולם ומלואו...! והנה מספר עובדות על ההסכם ההיסטורי:
1.גולת הכותרת: החזרה למצבן הקודם של למעלה מהוראות ( הטבות וזכויות) אשר נשללו חד צדדית מציבור נכי צה"ל ונגזלו מהם על ידי אגף השיקום...הגזלן גזל ועתה כשהוא מחזיר את הגזילה, לאחר שנים, מוחא לו ארגון נכי צה"ל כפיים?!
2.עשרות זכויות והטבות עודכנו אחרי עשרות שנים בגובה ממוצע של כ-15% ביניהן זכויות רבות להלוואות- שמוחזרות, כמובן!- וכן עודכנו דמי הניידות לסקטור הלומי הקרב בלבד...כן הגיעו להישג היסטורי של העלאת תגמולי נכי צה"ל מבוגרים מעל גיל 65 שנה...שאפו לארגון נכי צה"ל ! אלם מה לגבי , כלל נכי צה"ל ? האין כלל ציבור נכי צה"ל הזכאי לדמי ניידות זכאי שיעודכנו גם דמי הניידות שהוא מקבל?! ומה לגבי ציבור גדול של נכי צה"ל – אלפים רבים – אשר אגף השיקום החליט להוציאו ממעגל העבודה, עקב אי יכולתו לספק שיקום מתאים, ואשר חי מדמי קיום חודשיים בגובה של פחות מ-4300 ₪ לחודש המצטרפים לתגמולי הנכות המגיעים להם בדין, בזכות, ובצדק ?! מה לגבי ציבור נכי צה"ל גדול זה הנשללת ממנו תוספת לתגמול המגיעה לו כדין עם הגיעו לגיל 57?! האם צרכיו של קהל גדול זה אשר הוצא בכוח ממעגל העבודה קטנים מצרכי החברים בגיל זה הממשיכים – עקב יכולתם הבריאותית- לעבוד ולהשתכר הרבה יותר מדמי המחייה החודשיים העלובים שמשלמת המדינה לנכי צה"ל אותם היא מוקירה?!
3.כיצד ייתכן שההסכם ההיסטורי הביא לכלל נכי צה"ל רק תוספת חודשית לתגמולים של עשרות שקלים בודדים, המשולמת בארבע פעימות חד שנתיות?! אולם להודות על האמת חברים, איני מאשים את מר חיים בר וחבר נבחריו על אי ידיעתם את גובה התוספת של ההסכם המפואר שהגיעו אליו, כי הרי אני משוכנע כי אין הם פותחים , כלל את תלושי התגמולים של המדינה המעריכה את כלל נכי צה"ל...אי אפשר שלא להבינם, כי הרי כל אחד מהם משתכר בין חמישים אלף (!) לשבעים (!) אלף ₪ לחודש- כאשר היושב ראש הקודם אף השתכר מכורת צנועה יותר שהגיעה לתשעים אלף לחודש...- ואין הם מתעסקים בשטויות של תוספת לתגמוליהם...כשהם מרגישים כי אין משכורתם הולמת הריהם מתכנסים וקובעים העלאת משכורותיהם ב-30% רטרואקטיבית לשנה- כפי שעשו בתחילת השנה!
4.המדינה מוקירה ומכירה בזכויות נכי צה"ל , אשר תרמו מנפשם ומגופם להגנת המולדת והעם וביום הכיפורים גם להגנת הנהגת המדינה...הוקרה זאת מביאה את המדינה להעמיד , כבר עשרות שנים את גובה חישוב כלל תגמולי נכי צה"ל על בסיס ארכאי של משכורת עובד מדינה- אשר בשנות השבעים של המאה שעברה נחשבה מכובדת- של 3750 ₪ (?!). ציפינו ממר חיים בר וחבר מרעיו הנבחרים כי יילחמו , לפני החתימה על ההסכם ההיסטורי, על כך שהבסיס לחישוב התגמולים יהיה גובה המשכורת הממוצעת במשק...ואם לא יצליחו להעביר החלטה כזאת, אזי שיילחמו ולא יוותרו , בשום פנים, על העלאת התגמולים בגובה 30% ורטרואקטיבית שנה אחורה...כפי שידעו להתכנס בצוותא ולהגיע להחלטה כואבת של העלאת משכורתם "רק" ב-30% רטרואקטיבית לשנה !
חברים,אם תיכנסו לכלל הפורומים של נכי צה"ל תוכלו להיווכח מהאווירה הקשה השוררת בקרב נכי צה"ל כלפי הסכם החמור הפיסח , המנסים להלבישו ולהציגו כסוס מרוץ גזעי עתי יוחסין...נכי צה"ל לא יוצאים לרחובות מתוך תחושת השלמה בלתי נכונה כי לא ניתן להעיף את העסקנים אשר השתלטו על ארגון נכי צה"ל, עסקנים אשר חלקם לא היו מוכרים, כלל, כנכי צה"ל באם הנהגת המדינה הייתה מאמצת את וועדות ברודט וגורן...עסקנים היכולים להוציא את נכי צה"ל לרחובות רק בזכות מימון כריכים, שתייה וארוחות שבת להם...עסקנים המוציאים הון עתק , על מנת לפרסם את עצמם ולהצדיק את כשלי פועלם בעוד מאות נכים נאנקים ברעב ומייחלים לארוחת חג!
ביטול מיידי של ההסכם המביש הזה הינו צעד הכרחי מיידי ועלינו לפעול בכל הכוח , על מנת להביא להכרה בזכותנו הגדולה על המדינה והארץ הזאת, אשר שפכנו עליה את דמנו, והשארנו בה את נפשנו הפצועה וחברינו שנהרגו על הגנת העם והמולדת, כאשר לא יכולנו להושיע להם יותר, עקב מלחמות אגו מיותרות של גנרלים ופוליטיקאים...
רק שבוע עבר משחרורו המרגש של גלעד שליט משביו בידי החמאס...רגעים מרגשים, מלווים בניגוב אין ספור דמעות התרגשות ושמחה עברו על כל עם ישראל, כמעט...
נפעמנו לראות את גלעד שליט עומד על רגליו...כעסנו, זעמנו ו"ברכנו" כל "ברכה" אפשרית את העיתונאית המצרית , אשר שאלה שאלות חודרניות ומגמתיות בלא ליאות ובעיקשות הראויה לכל גינוי את גלעד שליט...התפעמנו וליבנו נמלא בגאווה אין קץ לנוכח תשובותיו של גלעד...
התרגשנו מההצדעה של הילד השדוף לראש הממשלה והתרגשנו גם מחיבוקו החם של הרמטכ"ל שלווה בדברים חמים לגלעד...קצת נבוכונו כשראינו את כל האותות המכסים את מדי צה"ל החדשים שהולבש בהם גלעד וגם הובכנו במקצת כאשר בני גנץ טרח לכנותו גיבור...אולם הדמעות המשיכו לזלוג והשמחה לא רפתה וההתרגשות אף התעצמה...
ואז לקראת ערב היינו עדים לפסטיבל החדש שנפתח – פסטיבל גלעד שליט בחסות אמנה שנחתמה בין כלי התקשורת לבני המשפחה: כל צילום שישוחרר לשידור בפני האומה ילווה באמירה בלתי משתמעת לשני פנים- " הצילום משוחרר לשידור באישור המשפחה"...
וכרגיל בכל פסטיבל ואירוע מסוג זה התגייס מיידית ערוץ שתיים בהנחיית מלך הרייטינג של כוכב נולד להעלות סוג של אירוע הזוי לכבודו של גלעד- בלא השתתפות הכוכב המדובר ובלא שצפה בו ,כלל,- על מנת לנסות ולנגוס בעוד כמה רסיסי רייטינג לטובת גיוס מפרסמים נוסף...
וגם משרד החינוך לא שכח את גלעד והורה למערכת החינוך להיערך והעביר שיעורי מחנך על המיתוס החדש שנולד- גלעד !
חברים, ברצוני להבהיר שתי עובדות מראש: העובדה הראשונה הינה כי כתבה זאת נכתבה ומתפרסמת בלא אישור המשפחה...העובדה השנייה הינה – וחייב אני לציין אותה ביושר – כי כל הפסטיבל ההזוי המתקיים סביב גלעד , אני משוכנע כי אינו נערך בהסכמתו וברצונו...וכעת עלינו לבחון ביושר את הסקנה המתקבלת מפסטיבל גלעד: האם גלעד הינו מיתוס גבורה חדש, אשר כדברי הרמטכ"ל ראוי לעטר את חזהו המעוטר גם באות גבורה על נפילתו בשבי...או שמא גלעד שליט משמש מראה עצובה לכשל מערכתי נוסף , אשר התגלה באופן נפילתו בשבי ואשר מלמד על אי חינוך לעמידה אמיתית בקרב- נער אשר נפל בשבי ללא לחימה וללא התנגדות ( כי אולי לא חינכו אותו שלא נופלים בשבי ללא קרב ) – אשר למזלו גילה תעצומות נפש ושמר על שפיותו , למרות הזמן הבלתי נתפס שעבר עליו בשבי...
במקום לערוך שיעורי מחנך המספרים על גבורת גלעד בשבי הייתי מצפה שמשרד החינוך יורה עתה- מייד ועכשיו – על עריכת שיעורי מחנך בו יועלה על נס סיפור שביו של אורי אילן ב-1955, אשר נפל בשבי הסורי במהלך פעילות מבצעית מודיעינית ברמת הגולן ונפל עם חבריו בשבי, תוך כדי קרב...ולא רק שהוא נפל בשבי , תוך מילוי התפקיד המצופה ממנו כחייל בצבא הגנה לישראל, כי אם גם לא הרים ידיים בלא קרב ויותר מכך: אורי אילן התאבד , מכיוון שחשש שייגלה את סודות המדינה – סיפור המבצע שהיה מעורב בו- ויבגוד במדינה ואף טרח להנציח מסר זה בפתק שהחביא בבגדיו ובו כתב : "לא בגדתי. התאבדתי ". זה המסר שמשרד החינוך צריך להעביר לנוער לפני גיוס ולכלל תלמידי ישראל.
צה"ל חייב באמצעות מפקדיו להעביר מסר לכלל הלוחמים והחיילים : אין נפילה בשבי האויב ללא קרב ! ואם צריך, במקרה של חשש לנפילה בשבי , עדיף להחזיק רימון שלוף ניצרה ביד ולהפעילו במצב של חוסר ברירה...כך נהגנו במלחמת יום כיפור- נלחמנו , חמושים ברימונים בכיסי הסרבל, מתוך מחשבה שהם יופעלו בעת הצורך ובבוא הזמן...צה"ל חייב להעלות על נס את סיפור שבייתם של מאות לוחמים שנפלו בשבי רק לאחר שניהלו קרבות עזים מול המצרים והסורים וברוב המקרים לא הרימו דגל לבן, לפני שהסתיימה תחמושתם....
גלעד שליט אינו המיתוס – לא של צה"ל ולא של עם ישראל...יש להניח לגלעד ולמשפחתו להשתקם...אין ואסור לזמן אותו לשאת הרצאות בקרב מערכת החינוך ויחידות בצה"ל על סיפור שביו...סיפור השבי של גלעד שליט, עם כל הצער על הנאמר אינו מוסיף כבוד לאתוס הצה"לי ואין להשוותו לסיפור שביים של רוב שבויי צה"ל, לוחמים שנפלו בשבי במהלך קרבות אוויר מרים או במהלך קרבות מרים מול כוחות מצריים, סורים וירדנים עדיפים בהרבה...
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הציבור מטומטם הציבור משלם.
אריק ילין
פוליטיקאי ממנה מלחך פנכה כזה או אחר, לתפקיד כזה או אחר. ממש אבל ממש לא חשובים כישוריו הרלוונטיים לתפקיד. הנושא היחיד החשוב לממנה, הנה יכולתו להכפיף את מלחך הפנכה לרצונותיו.
עד כאן לצערי הנו מה שהפך למקובל בעולמנו ולא ממש חביב עלי ועל עוד כמה בודדים.
למינוי פוליטי צד נוסף.
מינוי פוליטי המקבל צ'ופר וזוכה להניח את ישבנו על כסא "מרופד", בצוו מלכות של העת הזו,
משקף את הממנה. הצלחותיו הצלחתו כישלונותיו כישלונו. לא חייבים תואר בפיסיקה להבין את זה.
אחרי שרעננו את זיכרוננו בנושא, חשוב להביא דוגמא אחת מיני רבות מהעת הזו.
בנימין נתניהו כן ההוא מ"הפסטיבל"
מינה את משה צין, לתפקיד חסר חשיבות מבחינתו של בנימין. להיות לו ולנו, ראש האגף לשיקום נכי צה"ל. אמרנו כבר כישורים לא רלוונטי ? אמרנו כבר הצלחותיו הצלחתו ? בניגוד ל"פסטיבל" שבו זכה בנימין להצטלם עם חייל פצוע אחד, בהפקה בן לאומית מתוקשרת היטיב, המינוי הפוליטי לא מספק את ה"סחורה". זוכרים "כישלונותיו כישלונו" ואיזה פוליטיקאי מבקש להצטלם על רקע כישלונות ?
זו אותה גברת עם אותה אדרת.
שלא במפתיע אני נזכר בבן הזוג של בנימין, לנישואין הלא מקודשים הללו. באהוד וכמה מהר הוא,
נסתלק מאירוע רב נפגעים, שלא חלילה וחס שמו יקשר לרקע לא מחמיא, שהינו אחראי לו !
איך אומרים בשכונה "הסיר והמכסה מתאימים".
תלמידה מוכשרת.
לא במפתיע עוזרת השר תוהה ובכתובים, "מי בפועל אחראי על נכי צה"ל". היה לה מימי ללמוד.
למרות שאז נעלם מהשטח, גם כיום אין לאהוד סיכוי להשיל מעליו את האחריות למקרה ההוא
ונוספים רבים מהעת החדשה ולצאת לעצמאות.
מזמן עזבנו את הנוצה וכסת הדיו.
המילים סטריליות לא מכתימות, המגע שלנו עם המילים הנכתבות, הוא סוג של קסם מנותק מהמציאות. המציאות בה אני שרוי אין בה קסם, היא מדממת לא סטרילית, מכתימה את הסובבים בכתמים לא נמחים, נספגת בנפשו של מי שמוכתם. למעט פוליטיקאים ומלחכי פנכתם המצופים בסוג של טפלון ו"ריפוד" שמן
לרגע שכחתי במי מדובר.
לתוהים מדוע אנקות השבר של נכי צה"ל, לא מצליחות לחדור את קירות הלשכה המלכותית בירושלים, אל לשכתו של בן הזוג בתל אביב וזו של המינוי הפוליטי, כנראה לא קראו בעיון את הסעיף הרלוונטי ב"מדריך לפוליטיקאי" להלן ציטוט מהמדריך " תתרחק מכישלונות במיוחד אם אתה אחראי להם". בנאיביות חיפשתי במדריך סעיף האומר : נסה לתקן כישלונות, במיוחד אם הם שלך, אכן נאיביות.
צריך לחיות את זה כדי להאמין.
לסיום נחזור למטרה לשמה נתכנסנו. למשה צין המינוי הפוליטי של בנימין, לתפקיד ממש לא חשוב.
האחראי הראשי של מדינת ישראל לשיקום נכי צה"ל. לאור הנאמר לא מפתיע כי המסר היחיד מלשכתו הינו,"מר צין כעיקרון אינו נפגש עם נכי צה"ל". כתגובה אפילו הליצן המוצלח בתבל, היה מרצין. לדעתכם המינוי הפוליטי יודע למה קיבל כיסא "מרופד" הייתכן כי זה אותו אדם שהיה פעם לוחם גולני? "הגם בארזים פשטה שלהבת ". או שמא פני הדור כפני הכלב וכמוהו, אינו נושך את היד המאכילה אותו?
הרווח של בנימין ואהוד, ההפסד של {ה}שלום.
לאחר שכתבתי את הכותרת מעל, בשל נכה צה"ל ספציפי, הבנתי כי הינה גדולה מסך חלקיה.
אין לי כל בעיה בכך שהמינוי הפוליטי משה צין, אינו מספק את ה"סחורה" לבנימין ואהוד, הרווח שלהם ממש לא מעניין אותי. מעניין אותי ההפסד של ילדינו ונכדינו הפצועים, שהפכו לסחורה, לצילומי בחירות של בנימין ואהוד ולמלחכי פנכתם ובשארית הזמן משולים לרהיטים שאין בם צורך ולא מביטים לעברם.
תרשו לי לשאול שאלה בוטה,
בידיעה ברורה כי טרם הגענו למנוחה ולנחלה ולאיש תחת גפנו ותאנתו יחיה וגם בעתיד,
רבים מילדינו ונכדינו, ישלמו בחלקים מגופם ונפשם על הגנת המדינה, אנחנו באמת מוכנים,
כי האחראים לשיקומם, יהיו מנותקים מהמציאות הנוראית של נכי צה"ל.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בטעינה....jpg?id=9588230)
